גזר דין בתיק ת"פ 7724-05-10

רקע

1.         הנאשם הורשע, כהודייתו, בעבירות של תקיפת בת זוג, לפי סעיפים 379 ו- 382 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " החוק"); היזק בזדון לרכוש, לפי סעיף 452 לחוק ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק.

2.         מעובדות כתבי האישום, עולה כי ביום 4.7.09 תקף הנאשם את המתלוננת, בכך שפתח את דלת ביתם, תפס בחולצתה ודחפה אל מחוצה לו.

ביום 5.4.10, בבית בני הזוג, השליך הנאשם " דברים" שטיבם לא בואר ושבר מדף.

            ביום 4.12.10, אמר הנאשם למתלוננת: " אני אזרוק אותך מהבית, לא יהיה לך מה לאכול".

תמצית טיעוני הצדדים

3.         בתימוכין באסמכתאות, עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונשים בדמות מאסר בפועל, הפעלת מאסרים מותנים במצטבר, מאסר מותנה, קנס ופיצוי. 

הודגשו חומרת מעשי הנאשם, עברו הרלוונטי שלא הניאו משיבה לסורו, התרשמויות שירות המבחן והצורך להחמיר בענישת עבריינים כמותו.

עוד הודגש כי הנאשם לא נטל אחריות מלאה על מעשיו ולא הפנים את הפסול שבהם.

4.         הסנגור עתר להשית על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות, תוך שמאסר מותנה אחד התלוי ועומד כנגדו יחפוף לעונש זה והשני יוארך.

            הסנגור הדגיש כי אין המדובר בעבירות ברף עליון של חומרה ולו מטעם זה, לא יהיה ראוי להפעיל מאסרים מותנים ארוכים במצטבר זה לזה.

            עוד הדגיש הסנגור את הודיית הנאשם, את מהלך הצירוף בו בחר, את מצבו הבריאותי כעולה מנ/2, את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות מבלי שהוסיף וביצע עבירות נוספות ואת גילו המבוגר.   

            הסנגור הוסיף והפנה לסברתו, לפיה שירות המבחן מיקד התרשמויותיו בנאשם בהיבטים של "רווחה", להבדיל מהתייחסות "לעבירות פליליות".

5.         במסגרת דברו האחרון, מסר הנאשם כי לסברתו אינו " אשם", הפנה להיתכנות כי אשמו נובע מ" עצבים", ציין את חלוף הזמן מבלי שהוסיף והסתבך בפלילים וטען כי המתלוננת הינה: " אישה, אנחנו לא מבינים אחד את השני. לפעמים זה קורה".

מתחם העונש ההולם

6.         כמצוות המחוקק בסעיף 40 ג' לחוק, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות שביצע הנאשם, בהתאם לעיקרון המנחה הקבוע בסעיף 40 ב' לחוק, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

7.         ערך חברתי משמעותי הוא לשמר תא משפחתי מוגן מפני אלימות פיזית ומילולית. נשים מותקפות תדיר על ידי בני זוגן ויש להגן על שלומן מפני אלימות, המנוגדת לחוש הצדק האנושי.

            יפה לנאשם שמלפניי ההפניה לדברים שנקבעו בהקשר זה בע"פ 6758-07 - פלוני נ' מ"י (לא פורסם), ניתן ביום 11.10.07, לאמור:

" מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת...